קיר הדאגות של אמריקה התאגידית הופך לצונמי של פדיונות

הרבה נאמר על הסיכון של אג״ח בדירוג BBB בסך של 3 טרליון דולר (מתוך סך כולל של 6.4tn$ של אג״ח IG), וחששות גוברים כי 1tn$ ממנו יהפוך ל״מלאכים נופלים״ בסיבוב ההאטה הבאה בדרכם לאג״ח זבל, כאשר בדרכם הם מקפיצים תשואות ומרווחים. פחות נאמר על אג״ח בדירוג A או AA להפוך ל – BBB בדכם להפוך לאג״ח זבל, למרות שהגענו לנקודת שיא בעניין זה בשישי האחרון, כאשר כ- 90bn$ של אגח בדירוג A הורד לדרגת BBB במהלך Q4/18.

למרות שסיכון זה כבר מתחיל להיות מתומחר בשוק (עליה במרווחים לאחרונה הן עבור IG והן עבור HY), גם אם נושא העיתוי לא ברור במיוחד, על רקע ציפיה להורדת ריבית מצד הפד בשנה הקרובה (היפוף בריבת פרוורד 2Y-1Y), ישנו איום הרבה יותר גדול וממשי, ולגביו העיתוי הוא הרבה יותר ברור – דאגה של צונמי של פדיונות בהיקף של 1.6TN$.

לפי BNP Paribas, חברות S&P 500 עומדות להיכנס בקיר של פדיונות חוב. הבעיה היא שאותו קיר של פדיונות צפוי להיות ממוחזר במהלך השנים הקרובות. יותר מקיר החוב שמגיע לפדיון ונבנה במהלך עשור כבר, מה שמכונה צונמי, יפגע הן בחברות ברות קיימא והן בחברות ״זומבי״ עם עלויות מימון נוספות של מיליארדים, כאשר הגל הזה צפוי להשיבר בסוף במהלך 2019.

דבר זה לא צריך להגיע כהפתעה, כאשר חוב זה נבנה במהלך עשור של מדינות ״כסף זול״. רק לשם השוואה, החוב שהיה אמור להגיע לפדיון במהלך 1-3 שנים בשנת 2007, היה 360BN$ בלבד ומרווח באמצע 90 נקודות בסיס, בדומה למרווח בתחילת שנה שעברה. היום הנתון הזה עומד על 1.6tn$, פי 4 מאז ובריביות ובמרווחים גבוהים יותר. ואין צורך להכביר במילים כי מליארדים של תוספת הוצאות מימון יבואו על חשבון שמוש במזומנים, כדי להפחית מינופים, דיבידנדים, רכישות חוזרות והשקעות.

האם צונמי של 1.6tn$ פדיון חוב ייצר גל של פשיטות רגל? התשובה תלויה רבות במדיניות הפד והאם הוא ימשיך להיות אגרסיבי. כך או כך, בין אם אתה ״מלאך נופל״ או ״זומבי״, בשנתיים הקרובות עבור מי שמהמר נגדם הולכת להיות תקופה מרגשת….

מקרה מבחן כיצד עלויות האשראי של חברות מתייקר: חברת Anheuser-Busch, רכשה את חברת SABMiller בשנת 2016, וכדי לבצע את העיסקה גייסה חוב בהיקף של 95bn$, שאותו היא מנסה כעט למחזר. מאז הנפקת החוב, לפני כשנה, מחיר האג״ח ירד ב- 15 סנט.

במקביל התשואה עלתה משפל של 4.3% ל- 5.3%, והמחיר החדש משקף תוספת קרן של 2.5bn$ ותוספת ריבית של 0.9%, תוספת ריבית שנתית של 22.5 מ׳ דולר. זה לא סכום מפוצץ אבל אם מכפילים אותו על פני 30 שנה זה סכום גדול ואמיתי.