הלקח מארגנטינה: אתה לא יכול לייצב כלכלה שהיא בפשיטת רגל.

כאשר החובות של מדינה מגיעים לנקודה מסוימת, צעדי "צנע" – כלומר, הפחתת ההוצאות לצמצום הגירעונות – גורם כל כך הרבה כאב לאוכלוסייה שהתמכרה לאשראי קל והטבות נדיבות, כך שהפוליטיקאי שיעיז ליישם אותן יבעט ויוחלף עם מי שמבטיח את הדברים הכי בחינם והכי הרבה. ולכן החוב ימשיך לצמוח.
אירופה גילתה זאת לאחר שניסתה לאלץ את מדינות ה- EU לעמוד ביעדי הגירעון נמוכים. התוצאה היתה עליית המפלגות הפופוליסטיות או סוציאליסטים השולטות כיום במדינות הממונפות ביותר באיחוד האירופי.

בינתיים, כאן בארה"ב, מבחינה כלכלית זה כמעט לא משנה מי יהיה בבית הלבן אחרי 2020, בגלל שעליה בהוצאות מסיביות הם עכשיו הקונצנזוס, כאשר הוויכוח היחדי הוא איפה מבזבזים את הכספים העצומים הממומנים על ידי הלוואות.
נשיא ארגנטינה Macri איש הוק החופשי, זיהה את הסיכון של צנע, אבל גילה כי גיוס חוב גבוהה יותר כדי למנוע קיצוץ בהוצאות זה פשוט אותו עסק רק תחת שם אחר.
ישראל? ב- 4 השנים האחרונות התנהגה כמו ארגנטינה. עכשיו צריכים לבוא צעדי ״הצנע״ השאלה האם יש שר אוצר מספיק אמיץ?
במילים אחרות, ארגנטינה היא עתידה של העולם המפותח כולל ישראל אם לא תפעל נכון.