מחבר TheRealYield

תלו תרשימים אלה על הקיר שלכם לעיון בפעם הבאה שאתה חשובים …מודל 2020

יש אומרים כי תמונה שווה אלף מילים ובשווקים זה, נכון לחלוטין. להלן מספר גרפים שראוי לתלות על הקיר כתזכורת מועילה לכך שאין דבר כזה "לא יכול", "בלתי אפשרי" ״וחייב״ בשווקים.

השוק לא צריך חייב לעשות שום דבר, והכי פחות לא מה שאתה חושב שהוא צריך לעשות. השוק עושה מה שהוא רוצה, וכשהוא רוצה לעשות את זה. זוהי ההתאמה האישית בזמן אמת של הפסיכולוגיה האנושית הקולקטיבית, עם פחד ותאוות בצע בתצוגה מלאה.

זה מה שהופך את זה לכל כך קשה ובאותו זמן לכל כך מעניין. יש מקרים בהם ספקנות מוצדקת ופעמים אחרות שאתה צריך להשעות אותה, ללא הדרכה מה התווי הנכון.

מצאו פה כמה תרשימים ותלו אותם על ה״קיר״ שלכם כתזכורת תמידית לכך שמגוון תוצאות אפשרי והוא הרבה יותר רחב ממה שמישהו מאיתנו חושב. ראינו כבר המון חומר לכל החיים מתחילת 2020 ועדיין יש לנו חצי שנה.

  1. מניות לא יכולות לעלות במהלך מיתון

2) המניה במכירת יתר לפי ניתוח טכני, מפה היא תעלה – הרץ

3) המניה בקניית יתר, לא יכול להיות שהיא תעלה מפה

4) אנשים לא ישלמו על משהו שווה 23$ מחיר של 239.5 (קריפטון)

5) נפט לא ליוכל לרדת מתחת ל 0$

6) הרבית לא יכולה לרדת יותר מהרמה הזו

Image

7) חברה לא יכולה להיות שווה 26BN$ ללא הכנסות ורווחים

8) אתה יכול לקרוא בועה בלי להנות מחוכמת הבדיעבד

9) לפד נגמר התחמושת ולא מסוגל לעשות יותר

Image

10) החוב הלאומי לא יכול לעלול יותר

11) השקעות ערך הם ״קלי קלות״

6 גרפים חשובים של היום – 9 יולי 2020

  1. הנפקת חוב 30 שנה חסרת תקדים

2) אבטלה

3) שוק ההון בסין

4) מיתון משונה

5) גרעון פדרלי

6) חסר איזון האזור האירו

6 גרפים החשובים של היום – 8 יולי 2020

1)

2)

3)

4)

5)

6)

6 גרפים החשובים של היום – 5 יולי 2020

בואינג BBB- מגייסת שיא חוב בשוק החוב הקונצרני מגובה פד.

מי יכול היה להאמין שבמקום לבקש חילוץ ממשלם המסים, בואינג – ששוי השוק שלה נמצא כעת הרבה מתחת לזה של טסלה, כמעט חצי – כדי לחדש את הנזילות הנדרשת שלה, היה פשוט להגיע לשוק האג"ח בגיבוי הפד.

יום לאחר ש- S&P הפחית את הדירוג את בואינג לנוץ׳ אחת בלבד מעל הזבל, או BBB- כתוצאה מעומס החוב העצום של החברה העומד על 38.9 מיליארד דולר בסוף הרבעון הראשון.

החברה בעלת דירוג Baa2 / BBB- הוסיפה חוב נוסף של 25 מיליארד דולר למאזנה, והבטיחה בכך למעשה כי תופחת לרמת זבל בחודשים הקרובים. אבל מה שמרתק הוא עד כמה זה היה קל ״למלאך הנופל״ עתידי זה להוציא את החוב.

על פי רויטרס, בואינג פנתה לשוק הכוונה לגייס חוב חדש בסך 10 מיליארד דולר. עם זאת, לאחר רוד-שאו קצר אך מוצלח, בלומברג דיווחה כי החברה קיבלה 70 מיליארד דולר בהזמנות להצעתה. הביקוש העצום, גרם לכך שהחברה תוכל להגדיל את ההנפקה כרצונה, ומה שהיה במקור מכירת איגרות חוב של 10 מיליארד דולר בסופו של דבר הפך להיות 25 מיליארד דולר – ההנפקה הגדולה ביותר השנה – על פני 7 סדרות, עם המחירים כדלקמן, העולים בקנה אחד יותר עם דירוגי אג״ח זבל.

3yr T + 425bp
5yr T + 450bp
7yr T + 450bp
10yr T + 450bp
20yr T + 440bp
30yr T + 450bp
40yr T + 462.5bp

לפי כל התחזיות שוק התעופה האזרחי יחזור לרמות של 2019 לכל המוקדם רק ב- 2022 ואולי גם ב 2023, מה שנותר לתהות כיצד עליית חוב אקספוננציאלית עולה בקנה אחד עם דירוג BBB?

בואינג שרפה שיא של 4.7 מיליארד דולר במזומן ברבעון הראשון וזה שעשוי לרבע את עצמו עד סוף השנה ולהמשיך אל תוך 2021 ככל שהביקוש למטוסים יורד על רקע המיתון הגלבולי, שלא לדבר על הפיאסקו המתמשך של 737 MAX. בהנחה של כ 24 – מיליארד דולר בתמורה נטו, יתרת המזומנים החדשה של בואינג תהיה 40BN. עם זאת, יהיו לה גם חוב של שיא של 63 מיליארד דולר כמוצג להלן.

הנזילות הנוספת תתן רוח גבית למניה של בואינג, כך לפי אנליסטים. עם זאת, הנושים פחות משועשעים עם הזינוק במינוף, כשאגרות החוב הקיימות שלה ירדו למטה. אג״ח לפדיון בשנים 2050 וב- 2059 נסחרו בפחות מ- 80 סנט לדולר.

אולם שום דבר מכל זה לא עניין את המשקיעים באג"ח החדשות היום, אשר הניחו כי הפד יגבה את החוב של בואינג – אחרי הכל הן היו IG בזמן ההנפקה, ושום דבר אחר לא משנה.

כל מה שמקולקל באמריקה – כולם מחולצים

שנת 2009: הבנקים גדולים מכדי ליפול

שנת 2020: כולם גדולים מכדי ליפול

אם היה לך ספק לגבי מה או מי חשוב יותר לקובעי המדיניות, שלא נבחרו, היושבים במגדל השן (וכנראה שנבחרי הציבור, שנבחרו מושכים שם בחוטים מאחורי הקלעים) כשהם מפמפמים את ערך הנכסים גבוה יותר ויותר, התרשים הזה מבהיר, שהתשובה היא – זה לא אמריקה (מיין סטריט).

נראה כי תוכניות החילוץ וה- QE סיפקו מגן רוח טוב יותר לבעלי הון מאשר לעובדים בתשלום לפי שעה, אם נשפוט זאת לפי המגמות האחרונות. המניות שוב בראלי, בעוד שתביעות ראשוניות ממשיכות להרקיע שחקים.

הנרטיב פשוט: אם בעלי הון ירגישו בנוח יותר עם התחזית, זה עשוי גם לסיים את הסבל בשוק העבודה. זה למעשה בלתי אפשרי לחלץ את המיין סטריט בלי לחלץ גם את וול סטריט, אפילו אם מחלקת יחסי הציבור של הפד תמשיך לשכנע אותך אחרת. הפד הוא עכשיו גם המלווה וגם הקונה של המוצא האחרון …הוא קונה הכל.

המסקנה הרווחת למדי, היא שהקורונה באה לשנות את העולם ושהעולם לא יחזור למה שהיה לפני. אם כך, מדוע האוצר או הפד לוקחים סיכון בחילוץ חברות ואפילו סקטורים, שאין להם את יכולת ההשרדות בעולם שאחרי הקורונה.

כמה זמן יכולים קווי אשראי ציבוריים להישאר על מקומם, אם חברה או מגזר שלם צריכים להיאבק באופן ממושך ורציף, על מנת להפעיל מחדש את הביקושים לשירותים/סחורות שלהם?

קחו את הדוגמא של המגזר הקמעונאי: אם הצריכה תועבר באופן היפותטי לפלטפורמות מקוונות, ובתוך כך נדל״ן מסחרי או שוק המשרדים (מעבר לעבודה מהבית), ככל הנראה הפד והאוצר ימשיכו לחלץ מגזרים, שיצטרכו בהכרח לצמצם את גודלם.

מבחינה פוליטית, ייתכן שזה בלתי אפשרי לא לחלץ את כולם, אך אני פשוט נאבק כדי להבין את הרציונל שמאחורי ״הסיכון המוסרי״ של מגמת הצמיחה חסרת התקדים במאזן הפד; אבל זו כנראה שאלה לרבעונים נוספים. כרגע, בעלי ההון נראים מרוצים מהאסטרטגיה. אפשר להטיל ספק אם הם יהיו מאושרים בעוד 2-3 שנים מהיום.

כפי שציינתי בעבר, נראה כרגע כי הניקוד פשוט: ה״מיין סטריט״ האמריקאי 0 – הפדרל ריזרב 6TN$+

כשהסיכון פגש את טריגר הקורונה!

בכדי לקבוע אם איום גיאופוליטי או כלכלי הופך לגיטימי, אני מוצא לנכון לצפות על הנרטיב״ מיינסטריט״ ואך הוא משתנה. לדוגמה, בשנה האחרונה, כמעט כאשר כל אינדיקטור מהותי אותת סימני אזהרה על הכלכלה העולמית, המסר העיקרי במיינסטרים היה כי הבנקים המרכזיים לעולם לא יאפשרו זעזועים גדולים במערכת הפיננסית. במילים אחרות, הם, הבנקים המרכזיים, היו מוכנים שופכים מזומנים בכמויות כדי להקל. המסקנה של המשקיעים היתה "לקנות את הירידה הדפוקה!" למה לא? אתה לא יכול להפסיד.

למרות העובדה ששווקי מניות למעשה רצים על ניפוח מכפילים באופן מלאכותי על ידי בייבאק שמוזן ע״י נזילות הבנקים המרכזיים, אין רלוונטיות לבריאות המערכת שלנו, הם עדיין מהווים תופעה ״פבלובית״ פסיכולוגית עבור ההמונים. למעט מאוד אנשים אכפת שמדובר בבועה היסטורית; כל עוד הכל בירוק הם מניחים שהכל בסדר עם הכלכלה.

בעבר, כל מי שהתריע כי גישה זו מהווה מתכון לאסון, כל מי שטען שהמערכת ״שבורה״ שהבועה של הכל עומדת להתפוצץ נקרא "אדון אבדון" או "צ׳יקטן ליטל".

ובכן, אני לא מצטער על שצדקתי ביחד עם כל מי שצעק בשער. למי שהקשיב אני מאמין שהמידע סייע להשאיר אותם ערניים ומוכנים למשבר, ובתקווה שזה יצמצם את הנזק. נראה כי מה שמכונה "הספקנים" עשו בדיוק את ההפך, לשכנע אנשים לא לעשות דבר(אלטושלר לדוגמא); להישאר עיוורים לכל מידע שאינו מתאים לסיפור ההתאוששות וללא תוכנית גיבוי במקרה שמשהו ישתבש. מדוע כל העוינות כלפי הרעיון של פשוט להיות מוכנים? תחשבו מי מרוויח מזה? נכון אותם ,ספקנים״..

לפני כמה ימים היה נחמד לראות בראיון בבלומברג שהכלכלן מוחמד אל-אריאן שופך את האור על מציאות המצב הקורונה. יש אנשים שאולי יופתעו לשמוע את אל-אריאן מודה כי הנגיף ישבש את שרשרת האספקה ​​העולמית וכי יש לו השלכות מרחיקות לכת למשק ולאורך זמן ממושך יותר מאשר מה שרוב האנשים מניחים.

ההערות של אל-אריאן על התפרצות הקורונה ועל השפעותיו מרחיקות הלכת מרמזות אכן שזה אחד מאירועי ההלם שכולנו חיכינו לו והזהרנו לגביהם. אולם הנרטיב כי נגיף הקורונה עצמו הוא הגורם לכל הכאוס הכלכלי הזה הוא לא מדוייק במקרה הטוב ושקר במקרה הרע, שכן הכלכלה התרסקה זמן רב לפני הופעת הקורונה.

זוכרים את ״הזעזוע״ בשוק בסוף 2018 כאשר הפדרל ריזרב הידק את הנזילות וצמצם את מאזנו? זוכרים איך סוף סוף נאלץ המיינסטרים להודות כי מיתון הוא אפשרות מובהקת וקיימת למרות שהם אמרו לנו כבר שנים שההתאוששות הכלכלית היא עובדה וכי הבנקים המרכזיים יצילו אותנו? כמות לא מבוטלת של עבודות לסת של קובעי מדיניות לצד סבבי פעולות תמריצים מצד הבנקים המרכזיים בעולם (בעיקר מסין) שימשו כדי לשמור על זחילת המשק למשך שנה נוספת, אך הבנקים מעולם לא התכוונו לתקן דבר הם פשוט בעטו פחית.

המכניקה הבסיסית לאירוע זה לא השתנתה. ראינו את הנזילות לדולר ממשיכה להתנדף כפי שבא לידי ביטוי בשוקי הריפו, בהם הפד נאלץ להזרים מיליארדי דולרים כדי לספק את הדרישה המסיבית למזומן קל על ידי בנקים וחברות אחרות. הם לא יכולים לשרוד זמן רב בלעדיה, וכך לא צריכה כלכלה שמתאוששת מהר לתפקד. הפד אמר כי בכוונתו לנתק את תזרים המזומנים הזה בחודשים הקרובים. הפד יודע כמו רבים (מהעוקבים) כי רכישות הריפו שלהם אינן דבר מלבד תחליף זמני, וכי ללא חילוץ ו QE לא ניתן לעצור את הקריסה.

בינתיים, הייצוא העולמי ושל ארה"ב ומשלוחי הובלה כולם מספרים לנו במשך חודשים כי מיתון / שפל כלכלי בדרך.

התרסקות הייצוא לא הייתה מוגבלת רק לארה"ב וסין. מספר הכלכלות המובילות הכוללות את יפן וגרמניה חוו ירידות נרחבות בביקוש הייצור והיצוא.

התמ"ג של יפן התכווץ ב -6.3% ברבעון האחרון של 2019 והיצוא משם הצטמצם במשך 12 חודשים ברציפות.

הצמיחה הכלכלית של גרמניה האטה לשפל של שש שנים, שכן התוצר המקומי הרשמי שלהם עמד על התפר ואיים ליפול למיתון. היצוא הגרמני ממשיך לצנוח ככל שהביקוש העולמי מתפורר.

בארצות הברית משלוחי הובלה והכמות קרסו ב -9.4%; השיעור החד ביותר מאז 2009. התעשייה בארה"ב נותרה חלשה והמכירות הקמעונאיות ברבעון הרביעי תוקנו כלפי מטה והראו כבר על האטה בפעילות הצרכנים. וכן, כל הנתונים הללו הם לחודשים שלפני שהקורונה הגיע אלינו לסלון ערב ערב במינון גבוה.

אך אל תתפלאו כאשר התקשורת והפרשנים משתמשים בהתפרצות כתרוץ לכך שהמערכת הכלכלית מקוקלקת. בהחלט, שיבוש שרשרת האספקה ​​יהיה המסמר האחרון בארון הקבורה של ההתחרבות הארוכה בהיסטוריה או של ״הכל בועה״, שיעורי תמותה גבוהים וצעדי סגר אכן גורמים לקריסת הכלכלה. אבל מי שהרג את הכלכלה היו אלו הבנקים במרכזיים כבר לפני שנים בכך שהזינו את ניפוח החוב הגדול ביותר בהיסטוריה, וגרמו לחברות, למשקי הבית והשווקים להתמכר לכסף זול, ואז רוקנו להם את ״קערת הפונץ׳ כדי לגרום למערכת להיכנס לעוויתות. נכון לעכשיו, החוב התאגידי, חוב הצרכני והחוב הפדרלי כולם בשיא היסטורי.

אין שום אמצעי גירוי שיכול לתקן את הבעיה הזו – לכל היותר הבנקים המרכזיים יכולים להאריך את הבלתי נמנע אולי לשנה נוספת, אבל מדוע הם עושים אך זה שיש להם את מי להאשים בהתרסקות?

לא משנה מה יקרה בחודשים הקרובים, אל תשכחו שהמצב הכלכלי והגיאופוליטי היה קשה כבר קודם לפני הופעת הקורונה.

סין עושה מה שסין יודעת לעשות – תוספת חוב והרבה ממנו

כשסין נאבקת כדי לאתחל את כלכלתה לאחר התמוטטות מהשיא בפברואר, כאשר מגיפת הקורונה שיתקה את המדינה, לפני שבועיים דיווחה בייג'ינג על התאוששות מדהימה בצורת V שהתרחשה לפי מדדי ה- PMI של ייצור והשירותים הרשמיים של המדינה, קפיצה שעוררה מעט חיוכים ציניים על תקפות ה"נתונים "של סין, במיוחד מכיוון שמדדים בזמן אמת על כלכלת סין (לפי נתוני מעקב של גולדמן) מדגים כי התפוקה והפעילות הסינית הן עדיין הרבה מתחת לרמה הנורמלית.

אז איך סין הצליחה התאוששות בצורה כה מרהיבה במרץ?

התשובה: באותה דרך שבה סין מתאוששת כל פעם מחדש – על ידי הצפת הכלכלה באשראי.

על פי נתונים שפורסמו הלילה על ידי ה- PBOC, בחודש מרץ המימון החברתי הכולל של סין (TSF) עלה לרמה שיא של 5.15 טריליון יואן (732 מיליארד דולר), לעומת 855 מיליארד יואן בפברואר, וכמעט כפול מהקונצנזוס של 3.14 טריליון יואן. כזכור, בנוסף להלוואות חדשות, TSF כוללת צורות מימון חוץ מאזניות שקיימות מחוץ למערכת ההלוואות הבנקאיות המקובלות, כמו הנפקות, הלוואות מחברות חוץ בנקאיות ונאמנויות ומוצרי בנקאות צל אחרים ומכירות אג"ח.

הזרם באשראי חדש הונע בעיקר מצמיחת בהלוואות הרבה מעבר לצפוי והנפקת אג"ח קונצרניות. לדברי גולדמן, "זה ממחיש כי הממשלה מקלה בשקט את המדיניות, וככל הנראה תשחרר אותה עוד יותר בתחומים אחרים, במיוחד בהינתן ביקוש ומקומי אך בעיקר חיצוני חלש יותר, המשך יישום אמצעי בקרת וירוסים הדוקים למדי ורצונה של ההנהגה לשמור על יציבות הצמיחה.

ה- TSF הרשום של סין עמד על 262.24 טריליון יואן או שיא של 37.3 טריליון דולר בסוף מרץ, עלייה של 11.5% בהשוואה לשנה הקודמת, וצמיחה בשיעור כפול מהכלכלה הכללית. זה גם בערך פי שלושה מהתמ"ג של סין 300% חוב תוצר, מה שמרמז שכדי להניע את המשק, סין לוקחת הימור אדיר, מכיוון שאם ההלוואות הללו הופכות ״רעילות״ והאוכלוסייה המקומית לא יכולה לפרוע אותם, אפילו ה- PBOC לא יוכל למנוע את המשבר הכלכלי העצום שיגיע בעקבות גל דיפולט של הצרכנים ההמוניים.

כפי שמוצג בתרשים למטה, לאחר שנרשם קיפאון במשך שנים, הן TSF והן M2 הציגו ריבאונד דרמטי בחודש מרץ, כזה ש- PBOC ככל הנראה יבקש להרחיב, למרות שהכלכלה הרחבה צומחת במספרים בודדים נמוכים ברגע זה.

נתוני מרץ הדגימו שני דברים: כי ההתאוששות בצורת V בכלכלת סין בחודש מרץ לא הייתה תוצאה של נס כלשהו בזמן קצר יחסית, אלא רק שיטפון של אשראי זול שהופעל על ידי הממשלה; היא גם הראו שהממשלה משחררת את המדיניות בשקט יותר ממה שהיא עשויה להראות על ידי התבוננות בעוצמת קיתוצי הריבית ויחס הרזרבה/RRR.

לטענת גולדמן, העדפה זו לכלים כמותיים יכולה להיות בגלל העדפת הגמישות על רקע רמת חוסר הוודאות הגבוהה מהרגיל מהקורונה שכן "אי וודאות זו מחייבת כיוונון בזמן אמת, וזה הרבה יותר קל עם בקרות כמותיות על TSF. לעומת זאת , זה יהיה מבלבל מאוד לקצץ RRR בחודש אחד ולעלות אותו בחודש הבא." יתר על כן, כלים כמותיים הם בעלי פרופיל נמוך יחסית, שמתאים להעדפת הממשלה מבחינת הדימוי שהיא מבקשת להקרין, במיוחד לאור הביקורת לגבי הגירוי בהיקף של 4TN יואן השנוי במחלוקת השנויה במחלוקת משנת 2008.

רמת האינפלציה הגבוהה יחסית של מדד המחירים לצרכן לאחרונה צוינה גם על ידי ה- PBOC כסיבה לכך שהם לא הורידו את ריבית ההפקדה. אולם מדד המחירים לצרכן בחודש מרץ ירד יותר מהצפוי ונתוני מצביעים בעקביות כי מדד המחירים לצרכן באפריל יהיה ככל הנראה נמוך משמעותית. במקביל נפל PPI באופן משמעותי בחודש מרץ וסביר להניח שהוא ימשיך לרדת באפריל.

לסיום ספק אם ה- PBOC ישמור על צמיחת TSF ברמה זו על בסיס בר-קיימא, מכיוון שהוא ממש מחוץ לעקום. אמנם יהיה צורך בצמיחת אשראי בשפע, אך לאחרונה נראה כי הבנק המרכזי נוטה לשלוט באספקת הנזילות, כלומר צמיחת האשראי נופלת בחודש שלפניו היה חודש עם מספר חזק במיוחד. זה קרה בפברואר (חלש מאוד) אחרי חודש ינואר חזק מאוד. אם זה יקרה שוב, הדבר עלול להוות סיכון שלילי חמור לתחזיות הריבאונד הסיני.

עקום הקורונה ישתטח העקום הזה(מאזן הפד) לא

עקום זה לעולם לא ישתטח שוב: מאזן הפד עלה ל- 6.1 טריליון דולר, תוספת של 2 טריליון דולר בחודש.

והנה דוגמא לעקום שלמרות שכמה – כלומר בעיקר הדובים – רוצים לראות גם אותו מתמוטט, אבל זה לעולם לא יקרה, מכיוון שניסו זאת ב מהלך 2018 ונכוו, אך בעיקר שמשמעותה תהיה סיומה של הציוויליזציה האנשוית – שעכשיו מותנית לחלוטין ברמה של ה- S&P 500 – כמו שאנחני מבינים. אנחנו מדברים כמובן על מאזן הפד שנמצא כעת מעל 6 טריליון דולר כדי לוודא שמניות ואגרות חוב לא יתרסקו.

עם כך הנה כל מה שצריך לדעת על ה"עקומה "הספציפית הזו:

בחודש האחרון עלה מאזן הפד ב -2 טריליון דולר, יותר מכל ה- QE3, כאשר המאזן גדל ב -1.7 טריליון דולר לאורך שנה. גם העלייה במאזן הייתה מהירה יותר על בסיס שבועי מכל מה שנצפה במהלך המשבר הפיננסי, והתרחיבות המהירה במאזן התפתחה כדלקמן:

8 באפריל: 272BN$
1 באפריל: 557BN$
25 במרץ: 586BN$
17 במרץ: 356BN$

מכיוון שהפד זקוק זקוק להפיק רווחים מכל הנפקת החובות השנה, וכנראה בכל שנה אחרת כעת, כאשר האוצר ופד התמזגו והליקופטר בן הגיע, קצב ה- QE הנוכחי לא דומה לשום דבר שנצפה לפני כן:

לאור תכניות הפד, אנו יכולים לחשב שעד יום שישי הבא, ה- 17 באפריל, נכסי הפד יעלו לפחות ל- 6.4 טריליון דולר, כמעט כפול במקום בו היה המאזן בתחילת ספטמבר 2019, רגע לפני שהיה צריך לחלץ את קרנות הגידור והמשקיעים והפד העמיד פנים כאילו הוא מציל את שוק הריפו.

לאחר מכן, בכדי לוודא שהמאזן יעלה בקצב אקספוננציאלי בקרוב, ביום חמישי, הודיעה הפד על מתקן חדש לאג"ח מוניציפלי ופרטים למספר תוכניות אחרות, כולל תוכנית ההלוואות לעסקים ב Main Street (MSBLP) ומתקני התאגיד. שני מתקני האשראי התאגידיים יקבלו 75 מיליארד דולר במשולב, מה שמאפשר הלוואות שוק עד 750 מיליארד דולר(מינוף פי 10). רכישות פד יכללו גם "מלאכים נופלים" וחלקים של הלוואות סינדיקציות. בנוסף, רכישות פרופרציונליות של תעודות הסל במתקן האשראי התאגידי בשוק המשני יוקצה לתעודות סל בעלות תשואה גבוהה או זבל.

מבחינת שאר המתקנים, MSBLP תקבל 75 מיליארד דולר מהון עצמי, מה שמאפשר לפד לרכוש הלוואות של עד 600 מיליארד דולר.

בינתיים, מתקן הנזילות המוניציפלי שהוקם לאחרונה יציע הלוואות של עד 500 מיליארד דולר למדינות ועיריות המגובות במימון של 35 מיליארד דולר מהאוצר. להלן סיכום:

מה שקורה במרתפי הפד בימים אלו.

האם המשבר הזה מאיים על שוק המשכנתאות:

הפגיעות הכלכליות המפליגות שהופעלו על ידי הסגרים יגרמו למשבר הכלכלי של 2008 להיראות כמו פיקניק ביום שבת. כפי שתראו בהמשך, ההערכה היא כי האבטלה בארה"ב כבר גבוהה ממה שהייתה בכל נקודה המיתון האחרון. המשמעות היא שמיליוני עובדים אמריקאים כבר אינם מקבלים שכר ולא מסוגלים לשלם את המשכנתא שלהם. נוסף על כך, חוק ה- CARES מחייב למעשה את כל המוסדות הפיננסיים לאפשר ללווים עם משכנתאות מגובות מדינה לדחות את התשלומים לפרק זמן ממושך. כמובן שזה מתכון לאסון למלווים למשכנתאות, ואנשי התעשייה מזהירים שאנחנו ממש על סף "התמוטטות" שוק המשכנתא.מיליונים על מיליוני עובדים אמריקנים עומדים כעת בפני עתיד שאין כמעט סיכויים חמצוא בו עבודה בעתיד הנראה לעין, ויו"ר הפד לשעבר ג'נט ילן מעריכה כי שיעור האבטלה בארה"ב כבר עומד על כ 13 אחוז …

יו"ר הפדרל ריזר לשעבר ג'נט ילן אמרה ל- CNBC ביום שני השבוע כי הכלכלה נמצאת בעיצומה של ירידה "מזעזעת לחלוטין" שעדיין לא באה לידי ביטוי בנתונים הנוכחיים.
אם כך, אמרה, שיעור האבטלה ככל הנראה יהיה גבוה בשיעור של 13% ואילו ההתכווצות הכלכלית תהיה כ 30%.
אם ההערכה של ילן מדויקת, פירוש הדבר שהאבטלה בארה״ב כבר גרועה משמעותית מכפי שהיא הייתה מכל שלב במיתון האחרון.
כפי שציינתי ולא פעם אחת בעבר, מרבית האמריקנים חיו משכורת למשכורות כדי לשלם חשבונות ומשכנתא גם ב"תקופות הטובות", עם מעט מאוד חיסכונות, וכעת שהאסון הכלכלי אירע יהיו עשרות מיליוני אנשים שלא יוכלו לשלם את המשכנתא שלהם.

ההערכה היא כי עד 30 אחוז מכלל המשכנתאות עלולות בסופו של דבר להגיע לדיפולט, וכשמוסיפים את העובדה שמיליוני אמריקנים ידחו את התשלומים בזכות חוק ה- CARES, הכל מוביל צרות גדולות לתעשיית המשכנתאות. החדשות הטובות הן שצווי ״השארו בבית״ בכל רחבי העולם נראים כאילו" משטחים את העקומה "לפחות במידה מסוימת. החדשות הרעות הן שיכולנו לראות עוד זינוק עצום של מקרים ומקרי מוות ברגע שכל ההגבלות יוסרו.
והחדשות הרעות באמת הן שמה שחווינו עד כה הוא כלום לעומת מה שמתקרב.
אבל בטווח הקצר עלינו להיות אסירי תודה על כך שהמספרים ברחבי העולם מתחילים להתדרדר מעט.
כמובן שזה קורה רק מכיוון שרוב האנשים נשארים בבית, אבל אם אנשים נשארים בבית זה הורג לחלוטין את הכלכלה. ואם אנשים נשארים מספיק זמן בבית, הרבה מהם כבר לא יוכלו לשלם את המשכנתא על אותם בתים.
המנהיגים שלנו נאלצים לבצע בחירות בין הצלת חיים להצלת הכלכלה, והבחירות הללו רק הולכות להיות כואבות ככל שמשבר זה נמשך.
הבה נקווה שתהיה להם חוכמה לבצע את הבחירות הנכונות, מכיוון שההימור גבוה מאוד. התקווה לא גדולה!